דילוג לתוכן

מגזין החיים הטובים / גיליון מס' 1

חזרה

לחיי האהבה!

סיפורם מעורר ההשראה של יונה וקארל שהכירו במפגשי החבורה ב"בית בכפר", התאהבו ובאו בברית הנישואין

כתיבה וצילום: עופרה ונקרט, מנהלת תרבות הפנאי "בית בכפר" בכפר סבא

 

הכלה

יונה נולדה כמרגריט )מרגו( רבי ועלתה לארץ ממצרים באוגוסט 1949 דרך צרפת כחלק מהאידאולוגיה הציונית שלה  היא נישאה לריקו, שהיה המדריך שלה בתנועת הנוער עוד במצרים  לאחר כמה ניסיונות התיישבות בקיבוצים בארץ, הגיעו השניים לקיבוץ יראון שבגבול הצפון  נולדו להם ארבעה ילדים, והיום יש ליונה 14 נכדים, מגיל שש עד35 , ו10- נינים  ל"בית בכפר" הגיעה לפני שלוש וחצי שנים.

 

החתן

קארל מילר, בן 92, עלה ארצה מאוסטריה עם עליית הנאצים לשלטון  הוא למד בטכניון בחיפה, הכיר את אשתו, רות קרצמן, ולזוג נולדו שני ילדים - בן ובת )הבת נפטרה ממחלה)  קארל עבד כמהנדס במכון ויצמן וכמנהל תחום תשתיות ואנרגיה בחברת בזק והתגורר עם אשתו ברמת השרון  אשתו היתה מזכירת ענף שפות זרות בסטימצקי והיא נפטרה לפני שנים רבות  לקארל שלושה נכדים.

 

ההיכרות

יונה וקארל הכירו ב"בית בכפר"  הם חלק מחבורה של דיירים אוהבי חיים שנהגה להתכנס כל פעם בדירה אחרת כדי להסב על כוסית של משקה משובח ומתאבנים )ראו כתבה נפרדת על ערב הבירה)  וכך, בין כוסית לחטיף, בין דברי לצון לשיחה על עולם התרבות והמוסיקה, הנצה לה האהבה.

 

הרומן

מאז פרח הרומן בילו השניים יחד כל הזמן אוחזים ידיים, מלטפים, מעמיקים מבט זה אל עיניו של זה בחיוך אוהב, והיו השראה לכולם השניים יצאו לחופשות, לנסיעות לחו"ל, וגם בימים קשים, כאשר קארל היה חולה, יונה לא משה ממיטתו.

 

אהבה בגיל הזהב

קארל מסכים שהוא אדם עם ראש פתוח שלא נעול על תפישות ואינו מוריד את המסך על שום אפשרות ייתכן שאלה התכונות שאפשרו לו למצוא את עצמו מאוהב לפתע  מתברר שחוננתי בכישרון ליהנות מדברים קטנים, ולמדתי, די מאוחר, שזה אינו הגורל של כולם", הוא אומר יונה מאמינה שמי שנותן אהבה גם מקבל בחזרה  אז למה נשארה לבד 29 שנה? אולי בגלל הפחד לאבד שוב אדם אהוב וקרוב, לאחר שטיפלה בבעלה החולה בבית וסעדה אותו עד שהלך לעולמו  לדבריה, האהבה המאוחרת בשלה יותר, מלאה נתינה, ללא ריב וטרוניות, הכל יותר רגוע ופתוח.

 

החתונה

להפתעתה של יונה ולהפתעת כולם, ביקש קארל למסד את הקשר, לענוד טבעת על אצבעה של יונה ולקרוא לה פראו מילר" ההתרגשות היתה רבה תחילה באו בסוד העניינים רק מעטים, לצורך העזרה בארגון  נמצא רב שהסכים להגיע ל"בית בכפר" עם מסמכי הרבנות כדי לחסוך לשניים את ההתרוצצות, והחופה נערכה בדירתו של קארל  בני משפחה קרובים וחברים טובים מ"בית בכפר" היו בין הנוכחים  הרב קרא את הכתובה בקול, מסביר את משמעותה בעברית עבור אלה מהנוכחים ששכחו את הארמית שלהם, וכולם עברו למרפסת, שם הועמדה החופה  יונה, נרגשת כנערה צעירה, עיניה בורקות מתחת לצעיף התחרה לבן, קארל, עם הטבעת הנתונה בקופסת קטיפה, כוס היין האדום העוברת משפתיו של קארל לשפתיה של יונה, והאורחים הנרגשים  הרב חסך את שבירת הכוס מקארל, אך כולם הסכימו ש"בשנה הבאה בירושלים הבנויה" הוא רעיון טוב לחגוג את יום השנה לנישואין  בקרוב אצלכם!

סימנייה